מספר נקודות שהיכינה לואיזה נמיצוב לקראת מפגש סיום של כיתת יסודות והמשך שלה ושל אתי סמל

החברה מגרה לנו כאבים ומצוקות מוקדמות על ידי מסרים שקריים [סרטים,פרסומות,תוכניות] התוצאה התחושה של "אני לא בסדר":

1.אני לבד= באמת באמת לאף אחד לא איכפת, אף אחד לא רואה אותי, אין אף אחד.

2.אין לי כוח- להשפיע ,לשנות

3. אני לא חשוב/ה מספיק- לא מכבדים אותי,אני לא מספיק....

4.אני לא בסדר-כי..לא עשיתי, כי אני לא מספיק, כי אין לי ,כי אני לא יודע..

כל אלו יצירה של הפנמת דיכויים כלפינו ,כלפי הקבוצה אליה אנו משתייכים [גברים,נשים,מעמד,עדה,גיל,סטטוס]

מדוע חשוב לפרוק על התחושה הרעה בנוגע לעצמנו?

רק אנשים שחשים רע בנוגע לעצמם ,ניתן לגייס כסוכני דיכוי!

*טים ג'אקינס טוען שחשוב להיות ער לכך שמקור כל תחושה רעה לגבי עצמנו-בדיכוי.

הדרך לסתור מסרים אלו: להבחין בדיכוי

לפרוק [גם על הדיכוי המופנם וגם על הדיכוי שאני

מדכאת-נדנדת בושה/ התנשאות]

לנקוט עמדה [כנגד הדיכוי]

להשתייך לקהילה

להתאמן להיות בעל/ת ברית לקבוצה מדוכאת.

ארגה לואיזה נמיצוב, בהתבסס על התאוריה של יעוץ הדדי להערכה מחדש

האמת= המציאות המיטיבה והחזון

1.כל אחד ראוי לאהבה

2.לכל אחד 3 צרכים בסיסיים לגיטימיים ,אהבה,ביטחון והכרה-מילויים הם תנאי להתנהגות רציונאלית

3.כולם חשובים במידה שווה

4. הכי חשוב זו טובת האנשים[לא המשימה או שורה תחתונה..]

5.בתוך כולנו יש את אותו קסם,הגיון ויופי טבעי אנו דומים יותר מאשר שונים

6. הצלחת כולנו תלויה בנכונותנו - שלא להשאיר אף אחד מאחור/בחוץ

7.כל אחד יכול להביא לשינוי משמעותי ביותר בעולם.

8.כל אחד עושה כמיטב יכולתו בכל רגע נתון [כולל אני] בהתחשב בנסיבות

9.החיים משתפרים בכל רגע ומשנה לשנה

10.כל אחד יכול וראוי להנהיג

11.הדבר הנכון הוא לפעול מתוך אכפתיות ולא מתוך פחד ו/או ריצוי

12. האמת היא ש:אני בסדר! [וגם את,אתה]

13.פשע הוא תוצר של חברה חולה

14.האדם במהותו תמיד טוב!!ללא קשר למעשיו הקשים.

15.שימוש בפורקן הוא התנאי לחשיבה ולהתנהגות רציונאלית

16.במהותנו כולנו שמחים לאהוב ולשתף פעולה

17.תשומת לב פנויה והקשבה הם המשאבים היקרים ביותר.

18.מנהיגים פועלים במיטבם כאשר הם זוכים לתמיכה של בעלי ברית וכאשר צרכיהם הרציונאליים מתמלאים:בטחון ,אהבה והכרה.

19. עבודות שאינן מוכרות כגון,הורות ,לימוד הן חשובות וראויות לתגמול.

20. יש לאפשר לכולם גישה לעבודה משמעותית.

21.חיי קהילה הם חשובים לתחושת השייכות

22.שיתוף פעולה גלובאלי וחלוקת משאבי העולם היא הדרך להבטחת טוב לכל.

23.כל תחושת ההתנשאות [על רקע מעמדי, גזעני,גיל,לאום ,עיסוק,מין,העדפה מינית,כישורים] היא מצוקה [תוצאה של גיוס האדם כסוכן דיכוי]הפוגעת באדם עצמו בראש ובראשונה.

24.תמיד יש תקווה

25.תחרות תמיד יוצרת מצוקה –יש מספיק מהכל לכולם.

ארגה בשמחה-לואיזה נמיצוב

היכונו ..היכונו כיתת גיל ,רינה ,דיצה ושימחה.........

"אני מתחייב/ת לא להאט לעולם ,להחלים מכל דבר, ולחיות את חיי בהנאה ובביטחון תוך שימוש מלא בחוכמתי על מנת להבטיח שהעולם יתנהל בהתאם לחזון הכי גבוה שלי"[התחייבות מבוגרים]

איננו חייבים/ות למות ואף לא להזדקן.!!..הרווי ג'קינס [מחבר

שיטת יעוץ הדדי] טוען , שהכל תוצאה של מצוקות שלא נפרקו דיין.

חשבנו לבדוק ברצינות את הנושא ..כל מי שחש/ה שגילו/ה מכביד ש"מעט את הגדילה ומצר את השמחה" מוזמן/ת להשתתף במפגשים אשר יעסקו בדיוק בנושא "שחרור מדיכוי גילאי"

מקום המפגש: אצל לואיזה

וזו השאלה:

האם נידונו רק להגיב [לכאבים,קמטים,דיכוי..] או שאפשר לחיות "מגניב" בכל גיל ?

נשמח לבדוק זאת עמכם/ן

לפרטים נוספים, נא לפנות לאתי כהן או ללואיזה נמיצוב

התוכנית שלי כקליינט/נועץ [למה לשים לב]

-סיפור חיי

-מצבים בהם עולים לי רגשות שליליים הקשורים לגילי

-אנשים עימם קשה לי לתקשר-בגלל גילם או גילי

-דאגות מרכזיות המטרידות אותי

- דברים המרגיזים אותי ביותר [במשפחה,אנשים,חברה,עולם]

-הדבר שמטיל עלי אימה במיוחד [מחשבה,מושג,צפי]

-התנהגויות לא רציונאליות [אוטומטיות] שלי שזיהיתי.

-שירים שגורמים לי לפורקן

-מוזיקה שגורמת לי לפורקן

-משפטים מסוימים הקשורים לגיל שאמרתי או נאמרו לי וגרמו לי לפורקן.

- אנשים שאני מחפשת או נמנעת מחברתם בגלל הגיל

-נושאים שחשוב לי לטפל בהם:שכחה, טיפול בהורים מבוגרים, יחסים עם ילדים בוגרים ,ניתוחים,כאבים,פחד מהמוות........................

-שלושת הדברים המספקים ביותר בחיי.

- להכין תמונה [מילולית או ציור ]של חיי כאדם זקן

מה אני עושה,היכן חי/ה, חברים,מין,יחסים,יצירה,ילדים....

התוכנית שלי כקליינט/נועץ [למה לשים לב]

-סיפור חיי

-מצבים בהם עולים לי רגשות שליליים הקשורים לגילי

-אנשים עימם קשה לי לתקשר-בגלל גילם או גילי

-דאגות מרכזיות המטרידות אותי

- דברים המרגיזים אותי ביותר [במשפחה,אנשים,חברה,עולם]

-הדבר שמטיל עלי אימה במיוחד [מחשבה,מושג,צפי]

-התנהגויות לא רציונאליות [אוטומטיות] שלי שזיהיתי.

-שירים שגורמים לי לפורקן

-מוזיקה שגורמת לי לפורקן

-משפטים מסוימים הקשורים לגיל שאמרתי או נאמרו לי וגרמו לי לפורקן.

- אנשים שאני מחפשת או נמנעת מחברתם בגלל הגיל

-נושאים שחשוב לי לטפל בהם:שכחה, טיפול בהורים מבוגרים, יחסים עם ילדים בוגרים ,ניתוחים,כאבים,פחד מהמוות........................

-שלושת הדברים המספקים ביותר בחיי.

- להכין תמונה [מילולית או ציור ]של חיי כאדם זקן

מה אני עושה,היכן חי/ה, חברים,מין,יחסים,יצירה,ילדים....

מפגש מס'2 כיתת מבוגרים 17.12.09

חשוב לספר בחדש וטוב האם וכיצד אנו עומדים במחוייבות של מבוגרים ו/או להיות בעלי ברית למבוגרים.

סיפור חיים

אחת הדרכים למנוע דפוסים הנובעים ממצוקות וכאב חיינו היא לספר את סיפור חיינו כל שלושה חודשים –ליועץ/ת רק עצם הדיבור היא פורקן היוצרת הערכה מחדש.

רצוי לספר לפי סדר כרונולוגי ואחר כך להתעכב על השאלות הבאות:

רגעים קשים ,ארועים משמעותיים בחיי, רגעים מתוקים ,שאלות לא פתורות,כמיהות ,סבל מרכזי,טראומות,מה הבנו עד כה,משמעות,מה אני מתכננת להמשך חיי.

כיוונים של היועצ/ת:את/ה גיבור/ה ,לא ויתרת אף פעם, זה המקום והזמן להתאבל על מה שלא יהיה ,מה את/ה יכול/ה להעניק לעצמך ממה שלא זכית בעבר.

עבודה על כאבים

ההנחה של החברה היא שכאב פיזי /רגשי וביטוי הם המקור לרע, עדיף להתעלם,להדחיק =להתגבר

נק. המבט של שיטתנו היא שכל כאב הוא תמרור אזהרה לכך שאחד מצרכנו הלגיטימיים לא מולאו והכאב מתריע בפנינו או למלא צורך זה או לפרוק על העבר בו הצורך לא מולא ,עבודה/פורקן על כך= ריפוי

בלימה של ביטוי הכאב יוביל לכאב עז יותר וימצא את ביטויו באופן לא צפוי כלשהו.

הכאב נועד למשוך תשומת לב לנזק שנגרם . כשמאבדים קשר לכאב מאבדים קשר לריפוי.

הקושי המרכזי , העדר תשומת לב בטוחה על מנת לפרוק.

חשוב שאנשי רפואה יהיו מודעים ל:

-שזה טבעי ,וקריטי לריפוי לבטא כאב

-על מנת להעניק תשומת לב מרפאה –לשם פורקן עליהם לטפל בכאבים של עצמם על מנת שלא להיות מגורים. כמו כן לדאוג לנוח

-שניתן להחלים מכל פגיעה על ידי פורקן גם אם אין זה קל

*בחברות פחות קפיטליסטיות ישנם טקסים התומכים בפורקן ובעצירה לצורך החלמה.

-סמים לשיכוך כאבים משמשים לבלימת פורקן של החולים על מנת שלצוות יהיה יותר" נוח" ושהחולים ישימו פחות לב לטעויות של הצוות.

עבודה על כאבים

הדרך הנכונה לעבוד על כאבים היא:לשים לב למקום הכואב,להתלונן,לבכות ולדבר על הכאבים ולצעוק.

מומלץ לעשות סקירה לגוף כל שעתיים-לשאול עצמנו :מה שלומי? היכן יש לי אי נוחות/כאב בגוף,

עבודה על כאבים כרוניים

על מנת לפרוק על כאב כרוני רצוי לעבוד על הרגשות הדבוקים אליהם:

מתי הפסיק הכאב להירפא? כיצד טופלת? מי היה איתך? מה מפחיד אותך?

הפורקן יהיה פיהוקים

אם מתמקדים בצד הפיזי רק –הכאב עלול לחזור.

כבעלי ברית למבוגרים מומלץ ל:

להפגין שימחה ,הוקרה וליזום זמן איכות במחיצתם .

לאפשר להם לספר סיפורים מחייהם

להפגין בגלוי כמה רצויים ,חכמים וחשובים הם ודעתם.

לאפשר להם לבטא כאבים

להאיר על חוזקותיהם יכולות מיוחדות,עשייה , תכונות .

לעזור להם למצוא משמעות בסיפור חייהם

לואיזה נמיצוב-מבוסס על התאוריה של יעוץ הדדי ועוד מקורות ותובנות

 

עקרי התאוריה במפגש מס' 3 מיום 29.12.09

כיתה לשחרור מדיכוי גילאי

לואיזה נמיצוב

 

הקושי העיקרי בעבודה של שחרור מדיכוי גילאי היא מחד להבחין ולהודות בפגיעות שאנו חווים על רקע התנהגות פוגענית כלפינו בשל גילנו ומאידך להבחין במחשבות,דיבור ומעשים פוגעניים כלפי אחרים על רקע זה.

כל עוד לא נטפל בשני היבטים אלו של הפוגע/ת והנפגע/ת לא נצליח להשתחרר באמת.

מה שמאפיין הזדקנות היא בעצם התקבעות של דפוסים [התנהגויות אוטומטיות נוקשות] ללא ניסיון או תקווה להשתחרר מהם.ולפעול בכל מצב ו/או מפגש כפי שמתבקש.

 

*המדרש אומר שאסתר המלכה היתה בגיל 74 [ויש אומרים 80] כאשר פיתתה את החשוורוש....

 

עבודה כנגד דפוסי ההזדקנות שלנו עצמנו:

 

הביטוי לכך : העדר למידה חדשה ["מה עוד אפשר ללמד אותי,אני יכול/ה ללמד אחרים], העדר הקשבה [מה איתך ,ספר לי איך אצלך,מה דעתך את/ה]

העדר התלהבות [מה כ"כ מרגש אותך ב..זה עוד אחד...],העדר אהבה או צמצום האהבה למספר צר של אנשים [רק הילדים שלי ..הדגש הוא על שלי..]

ראיה צרה –התעניינות הישרדות צרה בלבד.

העדר תקווה [מה כבר יכול לקרות משמח.."הכל דה זלבה דרק"]

עקשנות, העדר תשומת לב כלפי אחרים והעולם, התרכזות רק ב אני ,אני,אני,

העולם מפחיד,התמרמרות,חשדנות,חוסר פרגון,העברת ביקורת אינסופית על הילדים,הקרובים ,החברים,חוסר שביעות רצון כרונית,מחלות,יאוש דיכאון.עקשנות.ויתור על חיי ארוס.

 

ביטוי פיזי בהבעת פנים מרירה ,ביציבה שחוחה או נוקשה

כיוונים לעבודה על מנת לסתור דפוסים אלו:

בחיים- לחייך בכל פעם שנזכרים בכך

לתרגל סוגים שונים של הליכה/יציבה או פיזיולוגיה של מצוינות

לתרגל לדבר על טובם של אחרים

להביע שביעות רצון-להודות

להביע התעניינות באחרים –ספר/י עלייך..

להרבות בהערכות

לא לרצות ל"נצח" שהזולת יודה בצדקתך.....

לתווך את הקולות השונים –שרוצים להיות זקן,למות ושרוצים להיות בריאים

ובסשנים

על מנת לפנות תשומת לב –לפרוק לפרוק לפרוק רצוי בכל יום

מה כואב-לקטר לתת תשומת לב לגוף ולמכאובים

לדבר על קינאה ,השוואה לאחרים-"גם אני רוצה"

מה פג תוקפו בחיי-ולא הבחנתי עד כה

עם מי איני רוצה להיות כי היא/הוא/הם זקנים?

מה מפחיד/מגעיל אותי בזיקנה?

מציאות מיטיבה –רשימות על מה יש לי להודות

דברים מפתיעים שקרו לי היום

אנשים שאני אוהבת

אנשים טובים ששמתי לב למעשיהם הטובים

מי אני בוחרת להיות בשבוע חודש הקרוב

לזכור ולדבר על מה טוב בגילי הנוכחי

לאסוף דוגמאות של אנשים מבוגרים החיים את החיים

במלואם.

במי אני מאוהב/ת אוהב/ת חושק/ת

לומר כן לחיים –ולבדוק מה עולה

להיות כמו רבי זושא " מעולם לא קרה לי משהו

רע"

לאמץ את המשפט של אבא של רודולף " אני מתפעל בכל פעם מחדש עד כמה החיים נפלאים" !!!!!!!!!!!!!!!!!!

עבודה הקשורה ליחסיי עם הורי ו/או מבוגרים אחרים

אנחנו נעים על סקאלה :מרגשות אהבה ,אדישות, גועל, התחשבנויות , תעוב ואלימות. 

למה קשורים רגשות אלו?

לפחד שלנו ממפגש עם זקנה ומוות- מה בי רוצה למות –מה זה מלמד אותי

להתחשבנויות מהעבר

למודלים שאנו חשופים אליהם [ספרות,סרטים,משפחה]

לקצב החיים האינטנסיבי שאנו נתונים בו [אין זמן]

לכך שאין תגמול והערכה להקדשת זמן ומשאבים למבוגרים –זה כן לגיטימי

לילדים..הילדים במקום הראשון....

לרגשות אשם שלנו כלפי המבוגרים –אני לא מספיק..

 

שלב ראשון

לקיחת מחוייבות להיות בעלי ברית/תומכים להורינו למבוגרים בחיינו

כיוון: "איזה מזל שאני חיונית לחיו של מישהו-מעשיי עושים הבדל"

יחסים הם הדבר הכי חשוב בחיים

שלב שני

לקחת זמן בסשן- "אני אהיה לצידך תמיד ,בכל מצב,מה שלא יקרה ומה שלא תעשה אני איתך ולצידך"

ולפרוק מה שעולה

 

שלב שלישי

לבדוק בסשן מה רציונאלי [מה שתרצה ,כמה שתירצה...או פעם בשלושה חודשים זה מספיק..] להקדיש מבחינת צרכים,זמן משאבים ואפשרויות שלי.לקבל החלטה לא אשם ולשוב ולבדוק תקופתית.

 

שלב רביעי

לזכור מה שהמבוגר זקוק לו ,כמו כולנו...ביטחון [יציבות הקשר],אהבה [חום ,חיבה] והכרה [במי שהיה ,בידע ,ביכולת בתכונות בתרומה שלו במה למדנו ממנו,ביחודיות שלה.] להפיק חיים שכאלה,חוברת מתכונים...ספר הערכות..

*להתייחס לזמן יחד כאל "ספשל טיים"-זמן מוגבל שמיועד לאפשר לשני להנהיג-לקחת זמן לפני ואחרי.

 

*לדאוג לקבל ,ספיישל טיים" בעצמיj

 

וכל הזמן לסשן ולבדוק מה מתבקש נכון לעכשיו ,מה צריך מה אני מסוג/ת ומה נכון !!!!!!

 

סיכום נקודות מהתאורייה ממפגש רביעי של כיתת גיל מיום 12.1.2010

 

הנושא: לחיות מתוך ארוס...

 

ככל שעוברות השנים אנו מתקבעים על חיים "בראש" [קוגניטיביים] וחיים רגשיים . מה שפוחת והולך אלו חיי הארוס שלנו..מתן מקום לתחושות של החושים. [טעמים, מגע,ריחות ,חושות,תשומת לב לגוף]

אנו מבלבלים בין מין לארוס.

הכמיהה לארוס ולמין נמצאת תמיד במרכז אבל מוסתרת מאחורי:

עמלנות,כוחנות,אפיית עוגות/בישולים, נתינה ,קביעת יעדים ודהירה להגשמתם ,צדקנות יתר ,דתיות יתר ,אכילה ו...תיקון עולם.-כל מה שבמינון יתר...........

 

תשומת לב לתחושות מחייבת:

איטיות מהירות ותחושתיות סותרות זו את זו.

לא להיות "יעודיים" ומוכוונים החוצה כל הזמן. אלא הקדשת זמן להיות בפוקוס פנימה בתוכנו.

שאלות להרהור:

*אילו בגדים הכי נוחים לי,בכלל והיום באופן מיוחד?

*איזה נעלים מתאימות,נוחות מסייעות לי לחוש בריאה ,מסייעות ליציבה שלי?

*האם יש לי מספיק מגע,נשיקות,חיבוקים,מין

*בחברת אילו אנשים נעים לי?

האם הקדשתי זמן מיוחד להנות הנאה חושית מ:

טעם

ריח

מראה

מגע

 

*"הנכות המרכזית " כמבוגרים היא שתשומת הלב שלנו עוברת מהמציאות המיטיבה לכיוון המצוקה [צוברים אכזבות,מכאובים,תסכול,ייאוש]

העבודה שלנו היא לסתור את זה באמצעות:

חיוכים,

יציבה של אושר [עוד נתרגל במפגשים הבאים]

להתלהב ולבטא את ההתלהבות שלנו

להתרגל לדבר טובות על אנשים

לתכנן תוכניות לעתיד

לשים לב ולדבר על חסדים שזכינו להם [עוד נדבר על זה]

ללמוד נושאים חדשים

לספר ממי ומימה אני מרוצה בחיי. [אפשר לומר לאנשים ישירות ,אני כל כך מרוצה ממך..!]

לחיות חיים של ארוס [לחוש]

 

ולתרגל מנטרה [של סבא של רודולף] :

 

"אני נפעמ/ת מכך שהחיים כה נפלאים"

 

להביא לסשן ולפרוק על זה עד שנצליח לחוש את האמת במשפט זה.

 

מאחלת לכולנו חיים מלאי ארוס: לואיזה נמיצוב

 

*לקוח מרעיונותיו של רודולף חברנו היקר מגרמניה

כיתת גיל - שיעור מס' 5

מנחה אתי כהן - אסיסטנטית

מורה לואיזה נמיצוב

הנושא: מפגש עם עצמנו

המפגש נחלק לשניים:

חלק ראשון- מפגש שלי עם עצמי אל מול הראי

ביטוייה של המראה בתחומים שונים:

• המראה היא מראת הנפש והמתבונן במראה רואה דרך עיניו שלו את עצמו, במפגש אינטימי ואישי.

• בהשתקפות הפרט מהראי יש כח אדיר, בסיס המצמיח את יכולותינו להרגיש בעלי ערך,

הבסיס הראשוני של הכרה. אני משתקף- משמע אני קיים.

• סקירה פיזיולוגית של כברת הדרך שעשיתי (גיל, ניסיון, חוויה)

• למידה על חלקים משמעותיים וחשובים בעצמי

• מראה כמעוררת מודעות

• הכרה בנפרדות, רק לי יש עיניים כאלה, שיניים כאלה ועוד

עבודה של נועץ/יועץ מול מראה:

• שיקוף ככל האפשר בהתבוננות , בעזרתו האמפטית של היועץ

• עבודה דרך עיניים יעוצייות על המבנה מיטיבה עם היסודות

• לבקש מהנועץ לספר בהרחבה על איברים בפניו וגופו

• אם קשה לנועץ להתייחס לעצמו, לבקש ממנו להזמין אדם קרוב אליו, מעברו או מחייו היום, שיספר עליו דרך עיניו. תיאור דרך מישהו אחר, אינה מתאפשרת בדרך כלל והיא עדות חשובה.

• היועץ מחזק ומאיר את החלקים הטובים של הנועץ

• לשאול מי חי עמוק בתוך הראי, כך ניתן לפגוש חלקים שאולי חבויים ואינם מודעים של הנועץ עם עצמו, להעמיק היכרות, הכלה.

 

חלק שני- מפגש של הנועץ עם קבוצה – מירורינג בקבוצה מקבל בולטות בניגוד לחוויה האינדיבידואלית

ביטוייה של המראה מול אחר, בתחומים שונים:

• התעוררות של רגשות (פורקן למבוכה, בושה, עצב, שמחה) שמקורה בזוגות עיניים שונות המסתכלות על הנועץ

• מבט המאדיר את ההשתקפות אל מול...

• להראות לאחרים, חוויה המחצינה את אשר בפנים ומפנימה את אשר בחוץ

• עמידה מול קבוצה מעוררת מודעות, זו חוויה מתקנת לקשיים

• לאפשר למשתתפים להתבונן פנימה באמצעות פרשנויות רגשיות אמיתיות, אך טבעי הדבר שהקבוצה תרצה לאמוד את הנועץ באופן אוהד ונעים עד שלא ניתן לראות חומרים אחרים החיוניים לגדילתו של הנועץ (גם של כל אחד מהקבוצה) , לעיתים בגלל שלא נעים נזהרים.

על היועץ להחזיק את המראה ולאפשר שיתוף לא מטושטש, מירורינג קבוצתי שלא יקטין

ויצמצם אלא יכבד ויחזק.

עבודה של נועץ בתמיכת יועץ מול קבוצה:

• הצורך של הנועץ להישאר כמוס במידה מסוימת – לכן הליווי היעוצי צריך להיות עדין ונעים

• קבוצה מעצימה ומאירה חלקים טובים בנועץ, מדגישה את החיבור שלו לקבוצה, יכולה לקרב בין ההנחות שלו לגבי עצמו לבין המציאות - הסיכוי לעיבוד וגדילה גדול יותר ממקום דו כיווני.

• יחודייות ונפרדות של הנועץ לעומת הקבוצה

• ההשפעה שלי על התמונה שיש לקבוצה עלי

• להעיז לאפשר לקבוצה להכיר אותי יותר, כך ניתן לפגוש חלקים חבויים ולא מודעים ולהעשיר את המודעות העצמית, שלי כלפי עצמי ושל הקבוצה כלפי

• שני הצדדים יוצאים נשכרים, ראיית האחר הופכת למחויבות ולדיאלוג, גילוי והשתייכות

• חיבור של היכולת לראות עם היכולת להיראות, הפרספקטיבה משנה.

בסיכומו של דבר אפשר לראות במראה ככזו המעצימה את האהבה שבכל אחד מאתנו.

באהבה אתי כהן

 

כיתת "שחרור גברים" פרטים למטה: 10 מפגשים, פעם ב-3 שבועות.

"גברים נולדו חכמים, יודעים, משתפי פעולה וטובי לב"

מה המשפט הזה עושה לך? אתה יודע את זה בפנים, אבל אולי מקבל מסרים שונים מהגברים או מהנשים בחייך. זהו דיכוי הגברים. הוא מופנם, חבוי, אבל הוא שם ונושף בעורפו של כל גבר באשר הוא.

 

"לפעמים כשאני עם אשתי אני מפנטז על איזה בחורה מפלייבוי"

האם מותר לומר את זה? לחשוב את זה? האם אתה מרגיש שבייעוץ הדדי אתה מצליח לפרוק את הבושה והכאב שמסתתרים מאחורי משפטים שכאלה ? ישנם פעמים בהן אני רוצה ללכת על כיוון שמכיל כל-כך הרבה בושה, ואין לי עם מי. אני חושש מהתגובה של האשה שהיא היועצת שלי.

דפוסים רבים עוצרים גבר מלהשתחרר: דפוס העבודה ("אני עסוק, אין לי זמן לשטויות"), הבדידות ("למה שאניח לגבר אחר להתקרב אלי?"), התחרותיות ("אסור לי להראות חלש ליד גברים אחרים"), ועוד אחרים. יאללה, בואו נשבור יחד את החומות.

 

בשעה טובה ומוצלחת נפתחת כיתת שחרור גברים. כל גבר/בוגר יסודות בייעוץ הדדי) מוזמן לקחת חלק מהקבוצה.

 

מטרת הכיתה: לגעת בנושאים בקשורים בשחרור גברים, לשמש מקום לשיתוף ויצירת קרבה בין גברים, ולבנות מקום בטוח בו גברים יכולים לפרוק בבטחון.

 

זמני מפגשים: 10 מפגשים, פעם ב-3 שבועות. מפגש ראשון ב-4.1, יום שני, בשעה 20:00.

מיקום: ביתם של מיכה ורעיה במזכרת בתיה. אני ער למרחק של המקום מהמרכז/ירושלים ולכן כל רעיונות נוספים יתקבלו בברכה.

 

להשתתפות בקבוצה צרו קשר איתי באימייל yoav.moran@gmail.com.

להשתמע,

יואב