כיתת גברים: מפגש 4

הבסיס

קירבה לאנשים אחרים היא צורך בסיסי מולד לכל בני האדם. יחסים מיניים המונחים על-ידי אינטיליגנציה בעלת ידע, יכולים להיות חלק שמעשיר את הקירבה הזו. אך סקס אינו חיוני לקירבה.

ברוב התרבויות הקיימות, קרבה בין המינים זמינה רק בהקשר מיני ולא דרך התחברות רגשית עמוקה, דרך אינטיליגנציה, חברות וכיף. גברים לכן מאמינים ש"קירבה אפשרית רק דרך מין". לכן כל ההצטרכויות מתועלות לערוץ צר אחד – הגבר זקוק למין כדי לחוש קרבה. מוכר לנו משיחות מגילאי העשרה וה-20 – "האם יש כזה דבר ידיד אפלטוני?". הדיעה הרווחת היא שלא – בגלל הערוץ הצר של ההתקשרות דרך מין.

מצוקה גברית: אינטימיות גברית באה לידי ביטוי במיטה יותר מאשר אינטימיות נשית – זה המקום שבו גברים מרשים להוריד את החומות שלהם:

• סקס חושף פחות מביטוי רגשי.

• סקס מגדיר גבריות.

הנחת מוצא: מותר ולגיטימי לגבר לרצות סקס. כמו שמותר ולגיטימי לאשה לרצות סקס.

מצד שני, התעסקות מופרזת במין נובעת מצרכים קפואים.

 

תולדת המצוקה

ילדים רבים מתעניינים במין כמו בכל פעילות. אבל זה מוכתם בסודיות, אשמה ובושה ע"י מבוגרים. כמעט אי אפשר להשיג מידע שנקי מהמצוקות של המבוגרים.

הטיפול המוטעה הזה גורם לנטישת הנערים לגורלם כשהם מנסים להבין את התחום הזה, וזאת אחרי שהבינו שהמין מרכזי ב"להיות גבר".

המצוקות נשמרות ומתוחזקות ע"י החברה כשהגבר גדל:

• יש נשים המשתמשות במיניות שלהן להתקדם, להשפיע, לשלוט בגברים. טיפול במצוקות המין יבטל את הכח.

• מוסדות דתיים נעזרים בבושה כמוקד שליטה.

• חברות כלכליות מנווטות גברים בעזרת פרסומות מוכוונות סקס.

 

מצוקות

כל המצוקות הללו הן על פני השטח – אך גם בהם ניתן וכדאי לטפל. בהמשך נדון בטיפול עמוק יותר בצרכים הקפואים של המין.

ייאוש:

1. אף פעם לא יהיה לי סקס טוב (אף פעם לא יהיה לי סקס).

2. אני לא אהיה זיין טוב כמו X.

כיוונים (ייאוש):

1. להתאבל על אובדן סקס (פורנוגרפי: "אף פעם לא יהיה לי סקס עם שתי נשים", מי שנשוי – "אף פעם לא יהיה לי סקס עם מישהי אחרת").

2. אם הסקס לא טוב, יכול לעזור: "לפעמים יכול לקרות שהסקס עם X הוא ממש, אבל ממש מדהים". אפילו לפרט עד כמה הוא מדהים.

חשוב לזכור כל הזמן: אובדן סקס אינו מוביל למוות. זו מצוקה שכיחה.

אשמה ובושה:

1. לחשוב על נשים אחרות (למי שנשוי).

2. איזה גבר בהמה אני. תמיד רק סקס.

3. בושה בנושאי המיניות – אלימה/סוטה.

כיוון (בושה):

הבושה מקשה לדבר על זה בסשן. רצוי לכן שהסשן יהיה עם גבר – עם אשה הגבר יחוש מושפל יותר.

לספר על כל מה שמציק, עם כל הפרטים והדברים המביכים. כבר שיתוף זה סותר את ההתלחשות החברתית הקיימת בהקשר לסקס (דוגמא: הסשן עם לאוניד).

לשים לב: מה שצץ כשמדברים עם גבר זו תחרותיות. מי מזיין יותר טוב, מי מוצלח יותר. אפשר לפרוק את המחסומים האלה (בהתאם למה שדיברנו בכיתה הקודמת – "אני גבר אמיתי גם בלי לזיין", או פשוט לדבר על מה שחוששים לדבר עליו, ולפרוק את מה שעולה).

כעס:

1. חיצוני - למה אני לא יכול לקבל מה שאני רוצה? למה לא יכולה להיות לי אשה סקסית שאוהבת מין?

2. פנימי – למה אני חייב לדרוש כל כך הרבה? זה לא מגיע לאשתי/בת זוגי.

כיוון (כעס): לפרוק כעס. מה חסר לי במין? מה לא עובד? להוציא את הכעס.

 

מיניות גברית

לא קיימת בחברה, לא לגיטימית.

האם מותר להרגיש סקסי? הגבר הוא צרכן מין, הוא המתבונן אבל לא המקור. גם בסרטי פורנו, הגברים הם ניצבים.

האם מותר לגבר להיראות סקסי גם בלי לגלח את הגוף ולבלות בחדר כושר? אשה יכולה להיות סקסית גם אם היא לא אידיאלית במראה. גבר עם כרס, שעיר, קרח – מותר לו להיות סקסי?

כיוון (מיניות):

הכי טוב עם בת ברית. רק אם בטוחים איתה!!!

להיות סקסי. לעשות תנועות סקסיות, לפלרטט.

 

שחרור הצורך הקפוא

יש להתייחס ולפרוק על כל זיכרון שיש לו קשר כלשהו למין. לפרוק אותו בצורה יסודית.

יש לעודד אנשים לספר על כל ההיסטוריה המינית שלהם, החל מהזיכרון המוקדם ביותר שאותו הם יכולים לקשור בכל צורה שהיא למין.

יש לעודד גברים ליצור יחסי קרבה אנושיים עם גברים ונשים אחרים, ללא קשר למין. צריך לעודד פתיחות וכנות בנושא מין.

חזרה