כיצד הפכתי לגבר?

כיצד הפכתי לגבר?

תחנה 1: גיל 7 – לימדו אותי שאסור לחייך ברחוב וצריך להישיר מבט ולהראות מפחיד.

תחנה 2: גיל 9 – גיליתי שיש ילדה יותר חזקה ממני בכיתה. החלטתי לקחת את עצמי בידיים. הפסקתי לתת להורים שלי נשיקת לילה טוב – אני כבר ילד גדול. אימצתי מודל גברי – סטייל האמפרי בוגרט. שקט וסגור.

כשהתחלתי לעשן בגיל 19 שמחתי שסוף סוף אני יכול להראות כמו האמפרי בוגרט עם סיגריה בפה.

העבודה שאני עושה:

· הפסקתי לספר בדיחות שוביניסטיות. הפסקתי להעביר אימיילים שמשפילים או מבזים נשים.

· התגברות על הומופוביה – החשש שיחשבו שאני הומו. מנע (ועדיין מונע) ממני לבטא את עצמי. זו מלחמה יומיומית.

 

סממני הדיכוי

הגברים נולדו חכמים, יודעים, משתפי פעולה וטובי לב. המשפט הזה יוצר גירוי מחדש אצל רוב בני האדם, נשים וגברים כאחד.

אצל רוב הגברים קשה לראות את זה. ההתייחסות המקובלת של לגברים (גם מגברים אחרים) היא של חסרי רגישות – שקי איגרוף שלא מזילים דמעה. "הגברים בוכים בלילה".

דיכוי גברי קשה מאד להלחם בו. הוא נסתר. חלק מהדיכוי הוא להסתיר שיש דיכוי. גם גברים (ואפילו בייחוד גברים) מדכאים גברים אחרים.

בהתחלה חשבתי שאני מתבלבל ואין דיכוי – כל הגברים שאני מכיר הכחישו את זה. היום אני רואה אותו וכמה הוא חמקן.

דפוס עיקרי של דיכוי גברי הוא אטימות הבעה ואי-החצנת רגשות. גם גברים נאבקים כל הזמן מול הדפוסים שלהם – רק שלא רואים את זה כל-כך כמו נשים.

סממנים נוספים:

  • הומופוביה
  • התנערות מרגשנות
  • עבודה עד התשה/עד מוות
  • החיים של המשפחה בידיים שלי
  • בידוד (כמה קשה לי להגיע לגילברט. מרגיש שהוא רוצהלדבר, מצד שני מתחמק כל הזמן.(
  • תחרותיות – חייב להוכיח את עצמי.
  • העמדת פנים – שלא יגלו כמה אני אפס באמת.
  • להסתיר כאב בכל מחיר
  • Expendable - אפשר להרג במלחמה. עדיף מאשר אשה או ילד יהרגו.
  • פדופיליה – אסור להתקרב לילדים (אפילו שלך), בייחוד בנות.

אחד הדברים שמטרידים גברים: מי אהיה אם לא תהיה לי עבודה? אם לא אתפקד במיטה? לא אהיה שווה כלום. המיתון עכשיו גורם לפגיעה גדולה יותר מאשר רק פרנסה. יכול להוביל לאלימות כלפי האישה ויותר מכך.

אז מה עושים?

סשנים סשנים סשנים – המקום כמעט היחיד בגלל הבידוד הגברי.

לא לתרגם דיכוי למדליות (גבר שמעוניין למות למען המדינה). לשים לב לדיכוי.

 

פורקן הדיכוי

הסטריאוטיפ של הגבר החדש: שידרוג הדיכוי. הסטריאוטיפ הוא של גבר מתנצל, אשם. מתחבר לצד הנשי – מדוע גבריות לא יכולה להיות רכה וזורמת?

כיוון: "את יודעת מה – יכול להיות שאני לא החרא הגדול ביותר בעולם". כיועץ – להזכיר כמה בן-האדם טוב.

כיוון: שהגבר יספר את הדברים הרעים והיועץ יכיל אותו. שיהיה בוטה, מגעיל – לא צריך לבטא רק את העדינות והרכות.

גבר חש אשמה על התנהגות שלו. היועץ צריך לזכור שזו לאאשמתו, הוא נושא את העבר על כתפיו.

כיוון: "כן, זה באמת אתה שעשה את זה" – בישירות ואסרטיביות. מאפשר לגבר לגעת בנושא ולא לברוח.

גבר בוכה בסשן – קשה לו. זה מביש אותו שרואים אותו "לא גברי".

כשהתחלתי ייעוץ הדדי התביישתי בכך שאני בוכה. זה הקשה עלי להגיע למפגשים, הרגשתי שמסתכלים עלי. זו אחת הסיבות שגברים רבים נושרים בתחילת היכרותם עם יעוץ הדדי.

כיוון: "האמת היא שהגברים הכי גבריים בוכים, כי הםמפנים דרך לחשיבה טובה. צריך הרבה אומץ כדי לבכות – זו גבריות."

גבר בזוגיות – קשה לוותר על התחרותיות של "עם כמה שכבת" ועל התהילה בהרפתקנות.

כיוון: "אני מפקיד את החיים שלי בידיים שלךלחלוטין".

חוסר אמון בנשים: "בוגדניות, שקרניות" (בייחוד אצל גברים יהודיים – האמא היהודיה המגוננת).

כיוון: ישנם גברים שהנשים שאיתם אוהבות אותם באמת ובתמים ומאוד נמשכות אליהם.

 

בנות ברית:

מאד מאפשר ותומך בגבר. סשנים משמעותיים.

בנות ברית צריכות לעבוד על עצמן הרבה כי זה לא קל. ישהרבה חומרים שמפריעים לראות גבר בצורה נקיה:

  • פגיעות מהעבר
  • פחד
  • זלזול (גבר בוכה = גבר חלש וכו')

כל בת ברית צריכה להיות אחראית לעצמה – לראות כמה היא יכולה להכיל בלי גירוי מחדש. לא צריך להיות קדושה מעונה! שתשמור על הגבולות שלה.

לא לשתף פעולה עם הצרכים הסקסיסטים – לא לפגוע בנשים אחרות או לחזק את הסקסיזם.

לא להתבטל ולא להתבדל. כלומר: לא להקטין את עצמך ולא לנתק את עצמך מאמפתיה לגבר.

הכנה: לפרוק. עדיף – עם גבר שיכול להכיל ולומר "את צודקת, אני מצטער".

 

סשנים!!!!!!!!!!!!!!!!

 

חזרה