ייאוש מול חוסר אונים

ייאוש מול חוסר אונים

ייאוש תחושה רגשית, חוסר אונים תחושהפיזית.
"אין לי יכולת לשנות את המציאות".
יאוש תמיד היה ותמיד יהיה. אין סיבה להיות מופתע שהואשם וזה בסדר שהוא שם. לא לפחד ממנו - ללכת איתו. הכי חשוב לשמור אותו תחתשליטה.
הוא תמיד יעלה ולכן העבודה לא נגמרת. 
ייאוש מול התלהבות
)חושך מול אור(
בראשית היה תוהו ובוהו וחושך על-פני תהום.
החושך (הייאוש, חידלון) הוא המצב הבסיסי, וצריךאנרגיה כדי למלא אותו באור. צריך פעולה.
התלהבות היא האנטיתזה לייאוש, הצד השני שלהמאזניים. 
מקור הייאוש:
חוסר אונים נוצר בילדות. חשוב להכיר בשביל: סשנים, הבנת ההתנהגות היום.
  • ציפיות: פער גדול בינם למציאות יוצר תחושה שאיןסיכוי ואז ייאוש. כשהפער קטן הציפיות יכולות דוקא לעודד. זהו גבול דק.
  • שליטה על ילדים: ילד קטן הוא חפץ שנשלט ע"י מבוגרגדול.
  • אדנות של ההורה - מאכילים את הילד בכפית והילד גדלבלי היכרות עם תחושת מסוגלות [דוגמא של יואב]
  • יא מתלהב ביטול התלהבות וזלזול בה! )).
הילדים בדר"כ פורקים את המצוקה - אבל המבוגרים חוסמיםאת הפורקן והדפוס מתקבע.
העולם שלנו מעודד ייאוש: להיות מיואש זה להיות ריאלי, לא להיות מיואז זה להיות אופטימי, מרחף, פנטזיונר. אין אופטימיות מוגזמת - מקסימוםמנסים ונופלים - לפחות מנסים. אובאמה - הייתה אופטימיות בעולם. גם אם בסוף המצב לאישתנה לפחות היה נסיון ונוצרו אנרגיות של אור. זה החזיק את התקווה - זה משמעותלהיות מנהיג.
(אפטימיות מוגזמת? רק אם היא מכילה ניתוק מהמציאות (אני מתעלם מהעולם הפיזי.יש גנבי אנרגיות שהם אנשים שחווים ייאוש וחוסר אוניםבעצמם. הם יכולים לבלוע את האור של אחרים. לא לתת לזה להשתלט. להם יש קהילות ייאושהדדי. 

 

השליטה של הייאוש:

יש רווחים ללהיות מיואש:
המיואש כבר למטה - אין לאן ליפול.
לייאוש יש הרבה חברה. מעטים השומרים עלהתקווה.
אם לא מיואשים לוקחים סיכון - כי עכשיו צריך לעמודבהצהרות שלנו ולעשות באמת מעשים. 

 

ביטויים של חוסר אונים:

  • נטייה להירדם (דוגמא: יואב היה בסדנא של 5 ימים בהישן 3 שעות בלילה ולא חש בעייפות בכלל - האנרגיה הטבעית).
  • פסימיות
  • הימנעות - זה אומר לא לפתוח את הלב, לא להעיז, לאלהסתכן. זה הרגע לפני העשייה -  אחרי העשיה אפשר לבחור אם לשנות או לא. מבלבל כי ישהימנעות חשובה כמו לא לשים אצבע בשטקר, והימנעות של חומר כמו לא להיכנס למערכתיחסים "מסוכנת" - ייאוש מתחפש.
  • פסיביות
  • תחושת "אף אחד לא רואה אותי"
קשה לזהות שאני בייאוש, שזו מצוקה ולא מציאות. הרציונל מוצא תמיד סיבות למה זה מציאות. גם בסשן קשה לזהות את הייאוש - הואחמקמק. 

 

פתרון הייאוש:

  • ביצוע פעולות פיזיות: הליכה בפארק, שטיפתבית.
  • פורקן פיזי בסשנים: כעס, צחוק, דחיפת היועץ
  • מחויבות (חשוב גם לעשות!)
  •  כיוונים בסשן:
  • פירוט פנטזיות - מחשבה יוצרת התלהבות ועשייה
  • לדבר על הייאוש עד שפורקים אותו מנשקו.
  • "כן אני יכול"
  • יצירת אנרגית עשייה - "אני הולך לעשות X"
  • הקטנת הקושי - "לעשות X? כל אחד יכול? קליל! בטחשאני יכול, זה שטויות!"
  • פתרון חוסר אונים מההורים - היפוך תפקידים. "אנייכול, אני אגן עליכם, אני חזק ויכול".
  • להכניס אנשים חיוביים לחיים. ליצור קהילה, להקיףבאנשים טובים. דוגמא לשימוש בכח הזה: הדלקת נרות בחנוכה מביאה תקווה.
סשנים קבועים משמעותיים. בגלל שהייאוש חמקמק ובגללשהוא תמיד שם - רק סשנים קבועים יכולים להציף מקומות ייאושנסתרים.
 
חזרה